תסחיף מי שפיר
תסחיף מי שפיר הוא אחת הסכנות הגדולות שאורבות ליולדות ולעוברים. עד כמה זה שכיח? מי נמצאת בסיכון גבוה יותר? האם אפשר לזהות מראש תסחיף מי שפיר ולמנוע אותו?
עודכן: 17.11.2022
בכל שנה אנחנו שומעים על מקרה של יולדת בריאה שלפתע קרסה בלידה עקב תסחיף מי שפיר. זהו אירוע בלתי צפוי, נדיר וטרגי.
מהו תסחיף מי שפיר?
תסחיף מי שפיר הוא תסמונת שמתרחשת עקב חדירה של נוזל מי השפיר (שמכיל חומרים שזרים לאם, שכן המקור שלהם הוא בעובר) לתוך מחזור הדם של האם. תסחיף מי שפיר מתרחש במהלך הלידה או בסמוך ללידה.
התופעה של הימצאות חלקיקים ממקור עוברי בכלי הדם של ריאות האם תוארה לראשונה ב־1926, אולם רק ב־1941 התברר הקשר בין תמותת יולדות לבין תסחיף של מי שפיר. מאז ועד היום אין שום דרך לחזות מראש מתי תתרחש התסמונת הזאת, ולכן גם אין דרך למנוע אותה.
מהי שכיחות התופעה?
השכיחות של תסחיף מי שפיר היא אחת ל־15 אלף עד 53 אלף לידות (ממחקרים שונים עולים נתונים שונים).
מה קורה בגוף?
כתוצאה מחדירת מי השפיר למחזור הדם של היולדת מתרחשת אצלה תגובה אלרגית חריפה, וגופה מפריש חומרים שתפקידם להילחם בפולשים הזרים.
התגובה הזאת גורמת לאי־יציבות של מערכת הדם־לב־ריאה: ישנה עלייה של לחץ הדם בריאות, ומאובחנת אי־ספיקת לב.
בהתחלה מתרחשת קריסה של הלב הימני ובהמשך גם של הלב השמאלי. עקב כך נוצרים מצוקה נשימתית קשה, כיחלון, תמט של הריאה ושל הלב, דימום נרחב ואובדן הכרה שהולך ומחריף עד כדי שקיעה בקומה (תרדמת).
מהם הנזקים של תסחיף של מי שפיר?
שיעור התמותה של האימהות שלקו בתסחיף של מי שפיר עומד כיום על פחות מ־50%, בעוד שבעבר הוא התקרב לעיתים לכ־90%. שיעור התמותה של העוברים עומד על כ־30%.
עם זאת יש לזכור שגם מי ששרדו תסחיף של מי שפיר - הן היולדות והן היילודים - עלולים לסבול מנזק עצבי בגלל בעיות בחמצון עקב התסחיף (היפוקסיה).
ישנה שכיחות גבוהה של נזקים נוירולוגיים משמעותיים בקרב כ־75% מהנשים שלקו בתסחיף מי שפיר וחייהן ניצלו. כמו כן סובלות רבות מהן מפגיעה רב־מערכתית בכבד או בכליות, ולא מעטות חייבות לעבור ניתוח לכריתת רחם. גם אצל עוברים ששורדים תסחיף מי שפיר ייתכנו סיבוכים עצביים כמו שיתוק מוחין.
מהם גורמי הסיכון?
• גיל. יולדות מעל גיל 35, ובעיקר מעל גיל 40, חשופות יותר לתסמונת הזאת מאשר יולדות צעירות.
• היסטוריה של לידות קודמות קשות (שהסתיימו בניתוח קיסרי או בעזרת מכשירים כמו ואקום ומלקחיים).
• רעלת הריון.
• ריבוי מי שפיר.
• בעיות שונות בשליה כמו שליית פתח או שליה נעוצה.
• קרעים בצוואר הרחם וברחם.
כיצד נעשה האבחון?
האבחון נעשה על פי התמונה הקלינית ושלילת סיבות אחרות לקריסת המערכת הקרדיו־וסקולרית (לב וכלי דם) והריאות.
הביטויים הקליניים של תסחיף מי שפיר הם מצוקה נשימתית עד כיחלון, נפילה של לחץ הדם, הפרעת קרישה, מצוקה עוברית, דום לב, הלם כתוצאה מאובדן דם ושינויים במצב ההכרה.
מהו הטיפול שניתן למי שלקתה בתסחיף מי שפיר?
התגובה של הצוות הרפואי לתסחיף מי שפיר היא בעיקר מתן מהיר של טיפול תומך: על הרופאים לפעול במהירות כדי לנסות לייצב את מצבה של האישה, לתמוך במערכת הנשימה שלה (למשל באמצעות חיבורה למכונת הנשמה) או במערכת לב־ריאה (באמצעות חיבור למכשיר אקמו שנותן תמיכה ללב ולריאות של היולדת), ולתת מענה לבעיות במערכת הקרישה.
עם זאת, לעיתים גם טיפול מסור ומיומן של הצוות אינו מועיל.
האם התופעה הזאת חוזרת על עצמה?
נראה שלא. בספרות העולמית תוארו תשעה מקרים בלבד של הריונות תקינים לאחר אירוע מתועד של תסחיף מי שפיר. אף שמדובר במידע מוגבל, הרי נכון להיום אין עדות להישנות התופעה בהריונות חוזרים.