זיהומים בהיריון
זיהומים במהלך ההיריון, גם אם הם קלים יחסית, עלולים להפוך למסוכנים לא רק לך, אלא גם לתינוק שלך. מהם הזיהומים השכיחים ביותר בתקופת ההיריון, איך תזהי אותם בזמן וכיצד תתמודדי איתם?
זיהומים בהיריון הם בעיה לא נדירה. לרוב מדובר בזיהומים קלים ולא מסוכנים, אבל לפעמים אלה זיהומים שעלולים לסכן את חיי האם והעובר. חשוב לזהות כל זיהום ולטפל בו, קל ככל שיהיה, משום שבהיריון גם זיהומים קלים (כמו דלקת בדרכי השתן) עלולים להפוך למסוכנים לאם ולעובר.
אלה הם הזיהומים האפשריים:
זיהום בדרכי השתן
זיהום בדרכי השתן הוא אחת הבעיות השכיחות ביותר בתקופת ההיריון.
מהי הסיבה לשכיחות?
השכיחות של זיהום בדרכי השתן עולה בהיריון בגלל גורמים פיזיולוגיים שאופייניים להיריון: רמת הפרוגסטרון עולה, ונוסף על כך מתחולל שינוי אנטומי עם גדילת הרחם והגברת הלחץ שהוא יוצר על שלפוחית השתן. שהייה ממושכת של שתן בשלפוחית היא כר פורה להתרבות חיידקים.
מהם התסמינים?
לעיתים מופיעים כאבים בבטן התחתונה ובשיפולי הבטן המלוּוים בתחושת דחיפות ותכיפות במתן שתן. במצבים כאלה חשוב להגיע לבדיקה אצל רופא ולשלוח תרבית שתן כדי לאבחן את הזיהום, אם הוא אכן קיים. אם מופיע כאב במותניים, צריך לבדוק גם את האפשרות שמדובר בזיהום בדרכי השתן שהתפשט לכליות.
במקרים מסוימים התסמינים אינם מורגשים, אבל חשוב לציין שגם דלקת ללא תסמינים היא בעייתית. אם הבעייה אינה מטופלת, היא עלולה להוביל לזיהום של הכליות ושל הדם. דלקת בדרכי השתן אף עלולה להוביל לצירים מוקדמים וללידה מוקדמת.
במחקר שנעשה בבית החולים סורוקה נבחנו כ־5,000 לידות שבהם הייתה ליולדות דלקת לא תסמינית בדרכי השתן (כלומר, דלקת שאובחנה על סמך תרבית שתן חיובית וללא כל תלונות או ממצאים).
מהמחקר עולה שהריונות, שבהם הייתה ליולדות דלקת לא תסמינית שלא טופלה, קשורים באופן מובהק ביותר ללידות מוקדמות (שיעור של 13.3% לעומת 7.6% בקבוצת הביקורת ללא דלקת בדרכי השתן). כמו כן קשורים הריונות כאלה ללידות רבות יותר של יילודים במשקל נמוך.
מה את יכולה לעשות?
מומלץ להגיע לבדיקות ולשלוח תרביות שתן בהתאם להמלצת הגינקולוג כדי לבדוק שאין זיהום בדרכי השתן. בדרך כלל כבר בתחילת ההיריון ימליצו על בדיקת שתן שגרתית.
כמו כן רצוי להקפיד בהיריון על שתייה מרובה, שכן זו מפחיתה לעיתים את הדלקות. אם יש נטייה לדלקות חוזרות, עשויות חמוציות לסייע במניעה.
אם הרופא רשם טיפול אנטיביוטי - יש להקפיד לקחת את התרופה לפי ההנחיות ולמשך התקופה המומלצת, גם אם חלפו הכאבים.
במקרים קיצוניים של דלקות חוזרות בדרכי השתן צפוי הרופא להמליץ על טיפול אנטיביוטי קבוע, יומיומי, למניעה.
זיהום מי שפיר
זיהום של מי השפיר (כוריואמניוניטיס) הוא תופעה נדירה ביותר אך מסוכנת מאוד, הקשורה בתחלואה עוברית קשה שעלולה להסתיים בנכות ואף במוות.
מהם הגורמים לזיהום?
הגורם העיקרי לבעיה הזאת הוא חדירת מזהמים (חיידקים או נגיפים) למי השפיר, שבאופן תקין הם סביבה סטרילית.
זיהום מי השפיר עלול לגרום לירידת מים מוקדמת ובעקבותיה ללידה מוקדמת, ולהפך: זיהום עלול להיגרם גם לאחר ירידת מים.
חיידקים עלולים לחדור למי השפיר בעקבות מחלת חום שלא טופלה או בעקבות זיהום וגינלי קשה, ולכן יש לעקוב אחרי מחלות חום בהיריון ולטפל בהן.
דליפת מי שפיר שאינה מטופלת עלולה להוביל אף היא לזיהום מי השפיר. לכן אם ישנה רטיבות חריגה בנרתיק - ותמיד כאשר קיים חשש לדליפת מי שפיר - יש לברר את העניין לעומק. במקרים רבים מקורה של רטיבות חריגה בדליפת שתן שנפוצה בהיריון, ושאין בה כל סכנה.
מה את יכולה לעשות?
אם יש ספק בנוגע לירידת מי שפיר, יש לפנות לבדיקת רופא.
ניתן לעשות בדיקה ראשונית לרטיבות בלתי מזוהה באופן עצמאי באמצעות פד לבדיקה ביתית או בבדיקה בקופת החולים. הבדיקה מאבחנת רטיבות שמקורה בדליפה של מי שפיר שמצריכה טיפול. אם יש חשש לירידת מים, יש להגיע מייד לבית חולים.
זיהום נרתיקי
במהלך ההיריון ישנן הפרשות נרתיקיות מוגברות, וניתן לראות עלייה בשיעור הזיהומים בנרתיק, בעיקר הזיהומים הפטרייתיים.
מהם הגורמים לזיהום?
פטרייה (שהיא מזהם שכיח לא רק בהיריון) או חיידק.
זיהום פטרייתי אינו מסוכן להיריון ולעובר, אבל פוגע באיכות החיים של האישה בשל ההפרשות הנרתיקיות התכופות והגרד. הזיהום מאופיין בהפרשה מרובה, לעיתים דמוית קוטג', ובעיקר בגרד מטריד ולעיתים גם בהתנפחות עזה של השפתיים ובצריבה מקומית.
לעומת זאת, אם מדובר בזיהום חיידקי, הוא עלול להיות גורם סיכון ללידה מוקדמת.
לעיתים אפשר לזהות זיהום חיידקי לפי הריח החריף שיש להפרשות הנרתיקיות (כמו ריח דגים), בתוספת גרד או צריבה בנרתיק. יש לבדוק את כל סוגי הזיהומים הנרתיקיים החיידקיים ולטפל בהם, משום שבלא טיפול הם עלולים להסתבך ולגרום לסיבוכים בהיריון.
מה את יכולה לעשות?
עלייך לשים לב אם יש לך אחד או יותר מהתסמינים האופייניים לזיהום פטרייתי (הפרשה מרובה דמוית קוטג', גרד מטריד, צריבה, התנפחות השפתיים) או חיידקי (ריח חריף, צריבה, גרד).
כאשר יש חשש לזיהום פטרייתי ניתן לטפל בו באמצעות נרות וגינליים או משחה (ניתן לרכוש תרופות כמו אגיסטן ללא מרשם רופא). טבליות אגיסטן מאושרות לשימוש בהיריון. טבלייה אחת בלילה במשך שלושה לילות מטפלת היטב בפטרייה. חשוב לזכור: בזמן השימוש בטבליות וגינליות יש להימנע מקיום יחסי מין. אם הגרד הוא גם חיצוני, ניתן למרוח קרם פוליקוטן או אגיסטן.
אם יש פטרת חוזרת רצוי להימנע מצריכת פחמימות רבות, וכדאי ללבוש תחתוני כותנה. שילוב של טיפול פרוביוטי (חיידקים ששומרים על חומציות הנרתיק) או של טיפול ששומר על חומציות הנרתיק כמו אינטימה C - במקביל לטיפול התרופתי - יכול להחיש את ההחלמה.
נשים שיש להן נטייה לזיהומים וגינליים יכולות להיעזר בטיפול פרוביוטי כדי למנוע הופעת זיהומים עתידיים.
הפרשה מוגלתית מחייבת אף היא בדיקת רופא נשים. ובכלל, כדאי לזכור שבכל מקרה שיש ספק - אין ספק שכדאי לגשת לבדיקה.
זיהום ממזון
לזיהום ממזון מתלווים בדרך כלל כאבי בטן, שלשולים והקאות - עם או בלי עליית חום. במקרים כאלה תמיד חשוב להחזיר מייד את הנוזלים שאבדו לגוף כתוצאה מהשלשולים ומההקאות. בתקופת ההיריון יש להחזרה המיידית של הנוזלים חשיבות גדולה במיוחד.
מהם הגורמים לזיהום?
לזיהום אחראים בדרך כלל חיידקים שהתרבו במזון - לרוב בגלל תנאי אחסון לא נאותים. במקרים של חשש לזיהום יש לדווח לרופא המטפל אם יש עוד בני משפחה חולים. אם המזון נצרך מחוץ לבית, למשל במסעדה או במזנון, יש לדווח על כך.
מה את יכולה לעשות?
להרבות בשתיית נוזלים ולשמור על מנוחה כדי לאפשר לגוף להתאושש במהירות מהזיהום.
במהלך ההיריון יש להימנע ממזונות שיש בהם סכנה גדולה במיוחד לזיהום כמו סושי או בשר ודגים נאים, ביצים לא מבושלות, מזונות שלא עברו חימום או פסטור.
נוסף על המזונות האלה ה־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) ממליץ להימנע בהיריון מממרחי כבד לא משומרים, ממאכלי ים שלא עברו בישול כמו צדפות, ממוצרי חלב לא מפוסטרים ומביצים לא מבושלות, כולל ביצים רכות.
כמובן יש להימנע בהיריון גם מאלכוהול, וכן יש הגורסים כי רצוי להגביל את צריכת הקפה לשלוש כוסות ביום.