חוקן לפני לידה
חוששת שיעשו לך חוקן לפני הלידה? את כנראה לא לבד. אבל האמת היא שמדובר בפעולה פשוטה, לא מסוכנת ולא כואבת. ואף שהיא לא הכרחית, יש בונוס משמעותי לאמיצות.
עודכן: 09.03.2023
סוזי באה לייעוץ בחודש התשיעי של הריונה הראשון מלאת חששות מהלידה. משום מה, אחת הסוגיות שהכי הטרידו אותה הייתה דווקא החוקן.
"חברתי סיפרה לי שמדובר בקונספירציה של המיילדות שלא רוצות להריח ריחות לא נעימים ומעדיפות לא לחזות במראות לא נעימים של צואה היוצאת עם הלחיצות בשלב הלידה. לכן הן מכריחות יולדות לעבור חוקן מעיק ומציק. היא סיפרה שמחדירים צינורית אימתנית לפי הטבעת, ודרכה מוזרם יותר מליטר נוזלים".
לדברי סוזי, חברתה ויתרה על החוקן, ואכן עם לידת התינוק יצאה גם קצת צואה. "אז מה? כל כך הרבה דברים יצאו שם: דם, תינוק, שליה - וגם צואה".
הסיפור הזה נשמע מפי לא מעט נשים, אבל הוא לא לגמרי מדויק. ראשית, כשמדובר בחוקן בלידה אין הכוונה לחוקן גדול כמו זה שמקובל לפני פעולות כירורגיות או קולונוסקופיה, אלא מדובר בחוקן קטן שמביא להתרוקנות של החלק המרוחק של המעי בלבד.
גם לא מדובר בהחדרת ליטר נוזלים, אלא בבקבוקון פליט אנמה (שמכיל 50 מיליליטר נוזלים) או במיקרולקס (שפורפרת קטנה ובה כחמישה מיליליטרים של חומר הגורם לפעילות מעיים) המוחדרים דרך צינורית דקיקה וקצרה לפי הטבעת.
זה כואב?
מעדויותיהן של יולדות רבות עולה שפעולת ההחדרה אינה כרוכה בכאבים, אם כי תיתכן אי־נעימות רגעית וקצרה. לאחר החדרת החומר נדרשת המתנה של כמה דקות, שבמהלכן האישה אמורה להתרוקן. על פי רוב, יכולה היולדת לעשות את החוקן בעצמה ללא צורך בעזרת המיילדת.
ואם לא עושים חוקן?
לידה היא תהליך שנחלק לשלושה שלבים:
• בשלב הראשון צוואר הרחם מתקצר ונפתח עד לפתיחה מלאה של 10 סנטימטרים. השלב הזה מאופיין בצירים, אך עדיין אסור ליולדת ללחוץ פן ייקרע צוואר הרחם.
• השלב השני הוא שלב הלחיצות, שבו יוצא התינוק לעולם. השלב הזה דורש שיתוף פעולה של היולדת, שלוחצת כדי לאפשר את התהליך.
• השלב השלישי הוא יציאת השליה שמתרחשת לאחר לידת התינוק.
במהלך השלב השני, כאשר היולדת לוחצת בעוצמות חזקות, עלולה להיות דליפה של צואה. לכן יתרונות החוקן ברורים, בעיקר ליולדת. נשים רבות מרגישות יותר בנוח לאחר החוקן. הן יכולות להתמקד בלחיצות בלי לחשוש "האם יברח לי תוך כדי הלחיצות".
האם חייבים לעשות חוקן לפני לידה?
פעולת החוקן לא נכפית על היולדת ואינה מחויבת בנהלים הרפואיים. הפעולה מוצעת לרוב היולדות בחדרי הלידה כדי לשפר את תחושתן (וממש לא כדי לשפר את תחושת המיילדות) במהלך הלידה. כמובן, הפעולה נעשית רק לאחר שהיולדת נותנת את הסכמתה. באופן עקרוני, אין התוויה רפואית ברורה לביצוע התהליך.
זה כדאי?
אם את רוצה להקל על הלחיצות ללא מבוכה - זה כדאי. חשוב גם לזכור שלעיתים תהליך הלידה הוא ממושך, וירידה לשירותים דורשת ניתוק מהמוניטור - מה שלא תמיד אפשרי. אומנם ניתן לקבל סיר ולהתרוקן בשכיבה, אך נשים רבות רואות בכך פעולה לא נעימה (בייחוד משום שבדרך כלל היולדת אינה נמצאת לבדה בחדר לידה: נוכחים בו מיילדת, מלווה ולפעמים גם אנשים נוספים).
ייתכן שהיולדת לא תוכל לקבל חוקן?
כן. ישנם מקרים שבהם הצוות יעביר את היולדת מיד לחדר לידה, למשל בלידה פעילה ביותר (אז לא ירצו שהיולדת תלד בשירותים) או במצבים שבהם הניטור העוברי מעורר חשד לבעיות ולא מאפשר זאת.
כמו כן לא ניתן לעשות חוקן ליולדת במצבים מסוימים שמדאיגים את הצוות הרפואי, למשל כאשר ישנה ירידת מים, והחלק המוביל של העובר גבוה באגן, וישנו חשש לצניחה של חבל טבור (זהו מצב חירום שעלול לפגוע בהספקת החמצן לעובר).
יש הבדל בלידות עם חוקן או בלי חוקן?
במחקר פרוספקטיבי (תצפיתי) שנעשה בתאילנד השוו תוצאות לידה של 1,000 יולדות: 500 מתוכן קיבלו חוקן, ו־500 האחרות לא קיבלו חוקן. תוצאות הלידה היו זהות בשתי הקבוצות: לא נמצאו הבדלים בנוגע לאופן הלידה (לידה רגילה לעומת לידה מכשירנית או ניתוחים קיסריים), לא היה הבדל בשכיחות קרעים בחיץ שבין הנקבים (אפיזיוטומי), ולא נמצא כל הבדל בין הקבוצות מבחינת זיהום היילוד.
עם זאת, היו שני ממצאים שנטו לטובת מבצעות החוקן:
• כאשר בדקו דליפת צואה לאורך השלב השני של הלידה, נמצא שבאופן מובהק הייתה יציאת צואה שכיחה הרבה יותר בקבוצה שלא עברה חוקן (35% לעומת כ־20% בלבד בקבוצה שקיבלה חוקן).
• השלב השני של הלידה אצל מקבלות החוקן היה קצר יותר.
כך שאם נלך לפי תוצאות המחקר ולפי ההיגיון הבריא, אכן כדאי לפעול לפי ההמלצה ולקבל חוקן קצר לפני הלידה.